מחלת מקצוע : מידע כללי

התנאים המצטברים שיש להוכיח על מנת לקבוע כי המחלה הינה מחלת מקצוע:

  1. מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85. – ראה רשימה.
  2. בהיותה קבועה כמחלת מקצוע.
  3. עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.

יש עובדים שמחלתם קשורה לתנאי עבודתם, אך היא לא נמצאת ברשימת מחלות המקצוע והיא לא תאונת עבודה. כדי לא לקפח עובדים אלה, הרחיבו בתי המשפט את הפרשנות לתאונת עבודה וכללו שני מצבים נוספים, מיקרוטראומה או תאונה מגורמים שלא נראים לעין, לדוג’ אירוע מוחי, אירוע לבבי, סכרת וכיו”ב.
כדאי להגיש תביעה עד שנה מיום הפציעה או מיום התגלות המחלה, שכן לאחר מכן מבצע הביטוח הלאומי קיזוז בגין איחור בהגשת התביעה.

תביעות בגין נזקי שמיעה וטינטון

עובדים רבים חשופים מדי יום לרעש מזיק במקום עבודתם, בעיקר בשל אופי העבודה, לדוג’ עובדי מוסך, נגרים, מסגרים, חרטים, עובדי קשר, עובדי ירי, פחחים, עובדי דפוס, וכיו”ב.
פגיעה בשמיעה יכולה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בירידה בשמיעה, צפצופים בלתי פוסקים באוזניים (טנטון), פגיעה בשווי משקל ויציבות וכיו”ב. מקום העבודה אמור לספק לעובד תנאי עבודה הולמים, אשר לא יפגעו בבריאותו. ככל שהעבודה מבוצעת בתנאי רעש, על המעביד לספק לעובדים, אוזניות, אטמים וכיו”ב. כן עליו לדאוג כי תהא ביקורת במפעל אחת לשנה לפחות, לביצוע ניטור רעש. בנוסף על מקום העבודה לקיים בדיקות שמיעה תקופתיות, כנדרש על פי חוק, לעובדיו החשופים לרעש מתמשך ומזיק.

תביעה לביטוח הלאומי

על מנת שנזק שמיעה יוכר כמחלת מקצוע יש להוכיח קיומם של שניים:
האחד, עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של – 85 דציבל לפחות.
והשני, בעקבות החשיפה הממושכת לרעש נגרמה לעובד ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

טנטון

על מנת שטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק ייחשב כפגיעה בעבודה, יש להוכיח כאמור:
ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור בשיעור של 20 דציבל לפחות, כי כושר השמיעה בתדרים הגבוהים פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אוזן, והטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק והפגיעה חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית.

הכרה בליקוי שמיעה ובטינטון

ככל שביטוח לאומי יכיר בתביעתו של העובד לליקוי שמיעה כמחלת מקצוע, יהא זכאי לזכויות המוענקות לנפגעי עבודה כדמי פגיעה, וגמלת או מענק נכות, כך גם זכאי הנפגע לזכויות נוספות , טיפול רפואי בגין מחלתו, ריפוי החלמה ושיקום מקצועי.

תסמונת התעלה הקרפלית CTS

תסמונת התעלה הקרפלית הינה דלקת כרונית של הגידים בידיים הנגרמת לרוב מעבודות הדורשות ביצוע פעולות חוזרות ונשנות עם פרק כף היד, כגון, שימוש רב במקלדת מחשב, כתיבה מרובה, השחזה, שיוף, ליטוש יהלומים קידוד מחירים וכיו”ב.על מנת להכיר בפגיעה מסוג זה בביטוח לאומי כ”מחלת מקצוע”, יש להוכיח כי מחלה זו התפרצה בגוף העובד עקב אופי ותנאי העבודה.

סימפטומים:

  • חולשה ביד
  • כאבים בעת שימוש ביד, או כאבי אחיזה
  • תחושה של נימול והרדמויות של היד
  • דקירות שונות

פגיעה זו שכיחה מאוד. היא אופיינית במיוחד לאנשים העובדים בעבודות של סרט נע במפעל, בהרכבות של דברים, בטיפול במזון, בקידוד מחירים, בהקלדות מרובות במחשב וכדומה. היד הדומיננטית היא זו שבדרך כלל סובלת ראשונה ובדרגה חמורה יותר. תסמונת התעלה הקרפלית מאובחנת לרוב ע”י בדיקה מסוג emg.
מחלת-מקצוע – תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט”ז – 1956
פרק ראשון: הרעלות ומחלות-עור

  1. הרעלות – הרעלת זרניך, ניקל, ניקל קרבוניל, קדמיום ותרכובותיו, כרום, עופרת, פלואור, מנגן, כספית, זרחן בריליאום, תליום, תחמוצת הפחמן, בנצול וההומולוגים שלו, פחמן דו-גפריתי, תכשירי ניטרו ואמינו של בנצול, הרעלה על ידי תכשירים הלוגנים של הפחמנים המימניים – בהתאם פגימות במערכות הגוף השונות כתוצאה מהרעלה.
  2. מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים חמרים יציבים או גזים – OCCUPATIONAL DERMATOSES

 

סגירת תפריט