בתנאים מסוימים מעניק החוק פטור ממס הכנסה לנכים.

על מי בדיוק חל הפטור, מהו גובה ההכנסה הפטור ממס וכיצד מקבלים את הפטור? על כך בסקירה שלפניכם. פקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) היא החוק המסדיר את נושא מס ההכנסה בישראל. על מנת להקל על בעלי מוגבלויות, המתקשים לעתים קרובות להשתכר די למחייתם ולממן את צורכיהם הרפואיים, קובע סעיף 9(5) לפקודה כי בתנאים מסוימים יוענק פטור ממס הכנסה לנכים. בסקירה שלהלן נתייחס לתנאים העיקריים לקבלת פטור ולהליך שבאמצעותו ניתן לקבל פטור זה.

מיהו “נכה” לצורך קבלת פטור?

לא כל אדם שנקבעו לו אחוזי נכות במוסד לביטוח לאומי או על ידי מוסד רשמי אחר, כמו משרד הביטחון, זכאי לפטור ממס הכנסה. לפי הפקודה, רק מי שעונה על אחת מההגדרות הבאות יהיה זכאי לפטור:
  1. עיוור, כלומר מי שמחזיק בתעודת עיוור או לקוי ראייה.
  2. מי שנקבעה לו נכות בשיעור של 100 אחוזים.
  3. מי שנקבעה לו נכות משוקללת בשיעור של 90 אחוזים לפחות. הכוונה היא למי שנקבעו להם שיעורי נכות נפרדים בגין מספר ליקויים או מחלות, כאשר הסכום המשוקלל של הנכויות הנפרדות עומד על 90 אחוזים לפחות. נהוג לחשב את הסכום המשוקלל של הנכויות מחושב לפי נוסחה מיוחדת, ולכן הסכום המשוקלל של הנכויות נמוך מהסכום הרגיל של הנכויות הנפרדות.
  4. מי שנקבעה לו נכות משוקללת צמיתה בשיעור של 89 אחוזים לפחות. תנאי זה דומה לתנאי הקודם, אך כאן הדגש הוא על כך שמדובר בנכות צמיתה, כלומר נכות לכל החיים, ולא נכות זמנית. כלומר, מי שנקבעה לו נכות משוקללת צמיתה יהיה זכאי לפטור ממס הכנסה גם אם שיעור הנכות המשוקלל עומד על 89 אחוזים ולא על 90 אחוזים או יותר.
חשוב לדעת כי הזכאות לפטור ממס הכנסה נקבעת לפי שיעורי נכות רפואית בלבד ולא לפי שיעורי נכות תפקודית, המכונה גם כ”דרגת אי כושר עבודה” במסגרת ענף “נכות כללית” בביטוח לאומי (על פי חישוב אחוזי נכות). בעוד נכות רפואית נקבעת ישירות לפי הליקויים או המגבלות הרפואיות מהם סובל בעל הנכות, הנכות התפקודית מתייחסת לרמת הפגיעה בתפקודו של בעל הנכות ושיעור אובדן כושר העבודה שלו כתוצאה מהנכות. אין חפיפה הכרחית בין שני סוגי הנכויות, ולעתים שיעור הנכות הרפואית יעלה על שיעור הנכות התפקודית או להפך. כמו כן, הפטור יינתן רק למי שנקבעה לו שיעורי הנכות הנדרשים למשך תקופה של 185 יום ויותר. מי שחושבה לו נכות זמנית לתקופה של 184 יום ולמטה מכך לא יהיה זכאי לפטור.